העבדות- אתגר חינוכי

בפרשתנו אנו קוראים את פרשת העבדים, ואת ההלכות הנוגעות בדיני העבדים.
רבים רואים בפרשת העבדים,  נושא שאיננו רלוונטי לתקופתנו כלל, המזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה, תקופות בהם הבדלי המעמדות הובילו להשחתה מוסרית, של חוסר התייחסות אנושית כלפי העבדים, מה שגרם לאיבוד הזהות העצמית של העבד, ופעמים לטשטוש מוחלט של צלם האדם שבו. משל היה חיה.
ננסה להתבונן בפרשה זו ולראות האם זהו "המודל", אותו מציעה תורת ה', תורת החיים והמוסר.
ראשית נעסוק באדם הנמכר לעבדות, מיהו ?
 "כי תקנה עבד עברי וכו" (כא,ב) "עבד עברי האמור בתורה, זה ישראלי שמכרו אותו בית דין על כורחו, או המוכר עצמו לרצונו. כיצד ? גנב ואין לו לשלם את הקרן, בית דין מוכרים אותו וכו'. ואין לך איש שמוכרים אותו בית דין, אלא הגנב בלבד" (רמב"ם הלכות עבדים פ"א ה"א), עבד שנמכר בגניבתו, הינו "עבריין" שגנב. אפשר שהיו לו  כל הסיבות "המוצדקות", למשל, שהוא גדל בשכונת פשע ואין הוא מכיר סוג אחר של התנהגות בחברה. או שמא לא היה לו ולמשפחתו מה לאכול וכדו'. אמנם זהו אדם שבהגדרה נקרא "עבריין", אולם גם עבריין כזה שנתפס ועתה נמכר לעבדות, אין צורך לפרסמו  בכל העיתונות המקומית ובכל מהדורות החדשות, "אינו נמכר בפרהסיא על אבן המיקח או בסמטא כדרך שהעבדים נמכרים, שנאמר: לא ימכרו ממכרת עבד, אלא בצנעה ודרך כבוד" (שם ,ה"ד).
נו, כבר  קניתי את העבד והוא אצלי בבית, האם מותר לי לנהוג בו כרצוני ולגרום לו צער ? משיב הרמב"ם "כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך, ואיזו היא עבודת פרך ? עבודה שאין לה קצבה, ועבודה שאינו צריך לה, אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל" (שם) צריך להגדיר לעבד את שעות העבודה, להתייחס אליו. הוא צריך לדעת מה מצפה לו היום, כיצד לתכנן את סדר היום שלו, "מכאן אמרו חכמים, שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים, עד שאבוא, שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית" , כמו כן צריך להטיל עליו רק עבודות שבאמת האדון נזקק להם, על מנת שהעבד לא ירגיש מושפל שמטילים עליו "סתם" עבודות, להזכיר לו שהוא עבד, "וכן לא יאמר לו חפור מקום זה והוא אינו צריך לו,ואפי' להחם לו כוס של חמין או להצן ואינו צריך לו – אסור, ועובר עליו בלא תעשה, שנאמר:"לא תרדה בו בפרך" (שם).
איזה סוג של עבודות מותר להטיל על העבד? "כל עבד עברי אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים בוזים שהם מיוחדים לעשות העבדים, כגון: שיוליך כליו לבית במרחץ או יחלוץ לו מנעליו, שנאמר: לא תעבוד בו עבודת עבד, אינו נוהג בו אלא כשכיר כתושב יהיה עימך וכו'. במה דברים אמורים בעבד עברי מפני שנפשו שפלה במכירתו !" (שם הל,ז).
כיצד עליו לנהוג עמו בשאר עניינים שלא בזמן עבודה, איזה סוג אוכל ייתן לו, מה סוג הבגדים שיקנה לעבד, היכן ילון, ובאיזה תנאים ?
"כל עבד עברי או אמה עבריה, חייב האדון להשוותן לו, במאכל ובמשקה בכסות ובמדור, שנאמר: כי טוב לו עמך, שלא תהיה אתה אוכל פת נקי והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר, או אתה דר בכפר והוא יושב בכרך,שנאמר: ויצא עמך. מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו וחייב לנהוג בו מנהג אחווה, שנאמר: ובאחיכם בני ישראל. ואעפ"כ  צריך העבד לנהוג בעצמו מנהג עבדות באותן עבודות שהוא עושה לו" (שם הל, ט). וישנם עוד מחויבויות רבות בהם מתחייב אדון כלפי העבד ומשפחתו.
סיכומם של דברים, העבד הזה הינו עבריין שנתפס בגניבתו. כמה משפחות אנו מכירים שהיו מוכנות להכניס עבריין לתוך ביתם, בלי לחשוש מפניו ? אולי הוא ילמד את הילדים שלהם לעשות מעשים רעים, לגנוב וכו'. ויתרה מכך אני מחויב לנהוג בכבוד, לתת לו כל מה שיש בבית כאילו היה הבן שלי ממש, אותו אוכל, אותם בגדים, אותה מיטה. יתרה מכך, אם יש לי רק שמיכה אחת, או כרית אחת, או מיטה אחת אני מחויב לתת אותם לעבד ואני אסתדר בלעדיהם.
מסובך מאוד להיות אדון לעבד , איזו מן עבדות היא זו ? פרשת העבדות מציעה "שיקום" , שיקום לנער שנמצא במצוקה, שאולי הסביבה גרמה לו להיות עבריין והוא רגיל להתנהג כך,. איך הופכים אותו לבן אדם נורמלי המסוגל להיות בחברה ולהועיל לה ? אדם שהחברה לא תחשוש מפניו ? העבריין הזה, אולי גדל בלי "בית" נורמלי, אולי מעולם לא קיבל יחס של חום ואהבה ? תהליך השיקום בעבדות הינו לשקם את חייו של העבריין.
התורה מציעה משפחה אומנת, שתדריך אותו ותציע לו דרך אחרת, ע"מ שיוכל לחזור לחברה. המשפחה האומנת צריכה לדעת שהיא מקבלת, "אתגר", משימה חינוכית אמיתית, שבסופה  העבד יצא לחירות, עם מסר חינוכי אמיתי, וגם עם "מענק שחרור" יפה שיוכל לשקם אותו בחיים. פרשת העבדים הינה אלטרנטיבה חינוכית במקום מה שמוצע בימינו, "בית הסוהר", המוציא ומנדה את העבריין מתוך החברה, ומחבר אותו לחממה של פשע, חממה שבה גדלים טיפוסים מפוקפקים שאינם מהוגנים, מה כבר יכול לצאת מחממה כזו ? תורתנו מלמדת אותנו, על החובה לקחת אחריות על פגעי החברה, להיות שותפים במשימות הלאומיות והחינוכיות, זו דרכה של תורה!.