זוחלים ודו חיים במרחב באר שבע

זיקית Chameleon Chamaeleo chamaeleon

אורך: עד 35 ס"מ.
הזיקית חיה על עצים ושיחים בגריגה, בתה ובגינות ופארקים בשטחי ישובים.
צבעי הזיקית משתנים כל הזמן אך צביעה השכיחים הם ירוק, צהוב, אפור, שחרחר, חום ולבן על כל גווניהם. בצידי הגוף מופיעים  5-7 כתמי רוחב כהים הקטועים לרוחבם בכתמים בהירים. צבעי הזיקית משתנים בהתאם לסביבה, לטמפרטורה ואף למצבה הגופני - זיקית שבעה ונינוחה תהיה לרוב בצבע ירוק ואילו זיקית מוטרדת לרוב צבעה יהיה כהה מאוד. קור ורעב מובעים בצבע צהוב או צהוב אפור. לזיקית בהריון דגם מיוחד עם נקודות.
מבנה גופה של הזיקית פחוס (לחוץ משני צידיו) ועל ראשה ישנו 'כובע' שמזדקר. עפעפי הזיקית מאוחים כמעט לגמרי ומשאירים רק פתח קטן לראיה, אך כל עין בעלת יכולת תנועה עצמאית וכך לזיקית יכול להיות שדה ראיה של כמעט 360 מעלות.
אצבעות הרגליים של הזיקית מותאמות לטיפוס ולכן הן מחולקות ל2 ו3 אצבעות וכל קבוצה מאוחה כמעט עד לקצות האצבעות. זנבה של הזיקית אינו שביר כמו של שאר הלטאות והוא ארוך וחזק, הוא נכרך סביב הענפים הדקים ועוזר לזיקית כחבל בשעת מעבר מענף לענף.
הזיקית ניזונה בעיקר בפרוקי רגליים קטנים כזבובים, חגבים וחרגולים. את הטרף היא צדה בעזרת לשונה הארוכה והדביקה. הזיקית עומדת בעמדת הציד שלה ומחכה שיתקרב הטרף, משהגיע לטווח הלשון היא מקפיצה את לשונה בעזרת שרירי הפה והטרף נדבק לקצה הדביק של הלשון, הלשון מתכווצת מיד בחזרה ואיתה חוזר הטרף אל תוך הפה, שם הזיקית סוגרת עליו את לסתותה ומועכת אותו. לעיתים הזיקית אוכלת גם פירות קטנים כשל האשחר, איסוף הפירות נעשה עם הלשון באותה הדרך.
ההזדווגויות מתרחשות באוגוסט וספטמבר, בתקופה זו ניתן לראות זכרים לנים ליד נקבות, ועיתים אף נאחזים בהן בעת הלינה. ההטלה באוקטובר, בתוך גומה חפורה, עד 40 ביצים בעלות קליפה גמישה. בניגוד לשאר הזוחלים, ביצי הזיקית עוברות את החורף בקרקע. הולדות מגיחים כ8-10 חודשים לאחר ההטלה, בסוף יולי ובספטמבר וישר עומדים ברשות עצמם.
 
שמה של הזיקית ניתן לה בשל הקולות שהיא משמיעה בשעת סכנה, זיק - רוח. בעת שתופסים בה, היא ממלאת את גופה באוויר ומשמיעה כמו נשיפה קולנית ומכאן שמה
 

כוח אפור Desert Monitor Varanus griseus

 


אורך: עד 150 ס"מ, הזנב ארוך מאורך הגוף.
הגדול בלטאות ישראל!
משקל הזכרים מגיע עד יותר מ2 קילו.
הכוח האפור חי בבתי גידול מדבריים וערבתיים על סוגי קרקעות שונים, באיזורים נרחבים של הנגב והערבה, כולל מישורי הלס של איזור באר שבע, בקעת ים-המלח ובקעת הירדן, וכן בחולות עד איזור חולון.
במישורי הלס שבין באר שבע לרמת חובב קיימת אוכלוסייה גדולה של מין זה.
צבעו של הכוח הינו אפור-צהבהב עם כתמים לבנבנים או צהבהבים ופסי רוחב אפרפרים דהויים. בזנב הפסים הולכים ונהיים כהים וברורים יותר ודמויי טבעות. צבע הצעירים צהוב ופסי הרוחב שלהם ברורים יותר, שחורים או שחומים.
מבנה גופו של הכוח הינו שרירי, הרגליים חזקות, כל האצבעות מפותחות ונושאות טפרים חדים. החרטום מוארך והצוואר דק וגמיש.
הכוח משחר לטרף באופן פעיל והוא מסוגל לנוע מרחקים של עד 10 ק"מ ביום בכדי לחפש אוכל, הוא נכנס למחילות, מחפש סמוך לשיחים ואף רודף אחרי הטרף. הוא ניזון במכרסמים, אפרוחים וגוזלים, זוחלים שונים וביצים. לעיתים ניזון גם בפגרים.
הפעילות של הכוח היא יומית, בלילה חופר לעצמו מחילה או לן במחילת מכרסם או חרדון-צב.
בשעת סכנה הכוח מנפח את גרונו בפה סגור או פוער את פיו ונושף בצרידות, מצליף בזנב ונושך נשיכות מכאיבות שמותירות שריטות מדממות.
הטלת הביצים מתרחשת בקיץ, 5-20 ביצים, והבקיעה באביב, לאחר 8-10 חודשים. אורך הצעירים הוא כ25 ס"מ.
 
כמו החומט, גם הכוח מופיע בתורה ברשימת השרצים המטמאים.
 
זוחלים
 

צב יבשה מצוי Mediterranean Spur-thighed Tortoise Testudo graeca

אורך: הנקבות עד 25 ס"מ, הזכרים עד 17 ס"מ.
הצב שכולנו מכירים. בצבע חום צהבהב, לוחות השריון תחומות בשוליים כהים ובעלי כתם מרכזי כהה. הצב המצוי נפוץ בכל הארץ. חי במגוון בתי גידול בהרים ובשפלה, בחולות ובאזורים סלעיים, בשדות פתוחים, בשטחי בתה וגריגה. אורך חייהם של הצבים הם כחיי אדם אך בשבי מעל 110 שנים. הצב הינו פעיל יום בעיקרן וניזון בעיקר בצמחים – עלים, פרחים, ניצנים ופירות. לעיתים טועם גם שבלולים קטנים ופגרי חרקים. כמו כל מחלקת הזוחלים הצב הינו בעל דם חם והוא זקוק להביא את גופו לחום של 20 מעלות בכדי להתחיל בפעילות היומית, הוא מתמקם בעמדת התחממות מול השמש ותוך זמן קצר הוא מתחיל מגיע לטמפרטורה הנחוצה.
אויבם העיקרי של הצבים הבוגרים הוא העיט הזהוב, העיט זורק אותם על סלע מגובה רב בכדי לפצח את שריונם. עורבים ועורבנים ואף קיפודים וחתולים נטפלים לצבים צעירים ואף הביצים בשעת ההטלה נמצאות בסכנה מפני עורבים ועורבנים החומסים אותן. כאשר הצב נתון בסכנה הוא נושף ומתכנס בתוך השריון ואף מתיז שתן דוקר בעזרת הטפרים ונושך. הזכרים נבדלים מהנקבות בגודלם הקטן יותר, בצבעם שנוטה לירקרק לעומת חום צהבהב לנקבות, ובשקע קמור בגחונם.
עונת הרבייה מתחילה באביב ונמשכת עד סוף הקיץ. הצב הזכר מזהה את הנקבה רק ממרחק מטרים ספורים ורק כאשר היא נעה, משזיהה אותה הוא ממהר לעברה ונוגח בה פעמים רבות, מפעם לפעם נושך בעקביה, אם הנקבה אינה מוכנה להזדווגות היא ממהרת להתרחק מהזכר, אך אם היא מקבלת את חיזורי הזכר היא נעצרת ומאפשרת לזכר להישען על אחורי שריונה, הוא מזדקר על אחורי שריונו ומשעין את גחונו הקמור על שריון הנקבה. לרוב ההזדווגות אינה נמשכת יותר מדקה. לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה עד שלוש הטלות בכל קיץ, כאשר בכל הטלה 2-6 ביצים. הביצים לבנות ושבירות, נראות כביצי יונים אך לא ניכרים בה צידי הכד והחד. ההטלה מתבצעת בגומחה שחפרה הנקבה, וכל ביצה מקבלת טיפול אישי – הביצה מגולגלת ומוצמדת היטב לקרקעית הגומה. לאחר סיום ההטלה הביצים מכוסות בעפר והנקבה דורכת ומהדקת את העפר על הגומה ומפרישה את הפרשותיה על הגומה, זאת בכדי שכעבור 3-4 חודשים, לאחר ששמש הקיץ מחממת ומדגירה את הביצים, לצבים הצעירים שזה עתה בקעו ודוחקים עצמם לעבר פני הקרקע הם יתחילו לבלוע את רגבי האדמה בכדי לקבל חד-תאיים שיעזרו להם בעיכול המזון.
 

שממית בתים Meditrranean Gecko Hemidactylus turcicus

 


אורך: כ10 ס"מ. הזנב כחצי מאורך הגוף.
הנפוצה והמוכרת מכל השממיות, מצויה בכל משכנות האדם מצפון הארץ ועד לדרומה.
צבעי הרקע של רוב הפרטים הוא חום-צהבהב בהיר מאוד או ורדרד, על הגב כתמים חומים או שחומים, בד"כ בצורת פרפר פרוס כנפיים או צורת X מעובה. לאורך הגב פזורים קשקשים גדולים בגוונים שונים מכהים עד בהירים ביותר וכך נוצר דגם מנוקד. הזנב בעל טבעות כהות ובהירות לסירוגין. ראש השממית גדול והאישונים הם פסים מאונכים, מה שמעיד על פעילות לילה.
זנב השממית שביר מאוד, הוא ניתק בקלות עם כל סכנה, לרוב הפרטים בטבע זנב מחודש. לאחר שניתק הוא מתחדש בקלות אך שונה מעט מהזנב המקורי. שממית הבתים ניזונה בעיקר בפרוקי רגליים קטנים כגון, זבזיפאים, יתושים, עשים ועוד. 
השממית אוהבת לחיות בסדקים, קירות וחללים מוצלים ואפלוליים. 
שממית הבתים חיה בקבוצות בעלות דירוג היררכי כאשר התקשורת בין הפרטים נעשית באמצעות קולות. הנקבה נעשית שקופה כאשר היא בהריון מתקדם ואפשר לראות את זוג הביצים דרך עור בטנה. הביצים כמעט כדוריות בעלות קליפה קשה ושבירה ומוטלות במחבוא אפלולי, לרוב ארגזי תריסים ישנים. כעבור חודשיים הוולדות בוקעים ומגיעים לבגרות מינית כנראה תוך שנה.
 
רס"ג מזהה את התנשמת המופיעה ברשימת השרצים הטמאים עם השממית, בשל קולות הנשיפה שמשמיעה בשעת סכנה.
 

מניפנית מצויה Sinai Fan-fingered Gecko Ptyodactylus guttatus

 


 
אורך: 15 ס"מ כולל הזנב
צבעה נראה כאפור בהיר מלוכלך בחום בהיר, לאורך הגב שורה של כתמים כהים מהרקע בצבע חום בהיר או חום-אפרפר, וביניהם כתמים לבנבנים. גם הרגליים והזנב מנומרים בחום בהיר ולבנבן. כמו רוב הקשקשאים, צבע עשוי להבהיר ולהכהות בהתאם לתנאי הסביבה והטמפרטורה. 
ראשה של המניפנית גבוה, משולש ונבדל היטב מהצוואר. האישונים נראים כחריצים אנכיים או שורת חרירים אנכית. על גבה פזורים קשקשים גבשושיים. קצות אצבעותיה של המניפנית שטוחות ומתרחבות בצורת זוג מניפות מצידי קצה האצבע. המניפות עשויות עלעלים המשמשים אצבעות שמצמידות אותה לקירות אנכיים ואף בשיפוע שלילי. המניפות הן אלו שהעניקו לה את שמה.
זנב המניפנית שביר אך פחות משל שממית הבתים, רק לכחצי מהפרטים בטבע יש זנב מחודש.
המניפנית הינו אגרסיבית יחסית, כאשר בן מינה פולש לתחומה היא ישר תוקפת ונושכת אותו. גם אם תיתפס ביד אדם היא תנסה לנשוך אותו. ניזונה בעיקר בחרקים.
 
ההטלה נעשית מספר פעמים בשנה באביב ובקיץ, זוג ביצים עגולות קטנות בעלות קליפה גמישה מעט שקופה, הנקבה מועכת את הביצים מעט על הקיר או הסלע והן מקבלות צורת חצי כדור ונדבקות אל המשטח. המניפניות נוהגות לבוא להטיל את ביציהן באותו מקום בדיוק ולפעמים אף משמש המקום כמה נקבות, כך נוכל למצוא במקום אחד זוגות רבים של ביצים בדרגות התפתחות שונות ואף ביצים משנים קודמות.
 
הזכר הגדול והשליט בקבוצה משמיע לעיתים קולות נקישה קצובות של 5-9 'קליקים', כך ניתן לגלות שישנה מניפנית בקירבת מקום ואף לאתר את מיקומה.
 

ישימונית מצויה Lichtenstein's Short-fingered Gecko 

Stenodactylus sthenodactylus
אורך: 7-8 ס"מ, הזנב קצר מהגוף.
שממית קרקעית קטנה השוכנת במגוון רחב של קרקעות במדבר - לס, חמאדות, מישורים סלעיים או חולות.
צבעה אפור עד צהבהב עם 4-5 זוגות של כתמי רוחב עקלקלים וכהים על הגב. ביניהם זרועים נטפים עגולים בהירים. לעיתים הנטפים הבהירים 'כובשים' את כל שטח גבה של הישימונית עד שכמעט ולא רואים את כתמי הרוחב. על הזנב טבעות כהות ובהירות לסירוגין. גופה של הישימונית המצויה מגושם מעט, החרטום קצר והעיניים גדולות ובולטות. זנבה קצר, עבה ואינו מחודד. זנב הישימונית אינו שביר כל כך ורק לכ-13% מהפרטים בטבע זנב מחודש.
הישימונית ניזונה בעיקר בחרקים קטנים, היא אינה רודפת אחרי הטרף אלא קופאת על מקומה ברגע שהיא מבחינה בו, מחכה שיהיה ממש מתחת לחוטמה ואז היא עטה עליו ותופסת אותו. 
כאשר הישימונית נאלצת להתגונן מפני איום, היא לפני הכל קופאת ומתמזגת עם הסביבה. ובאמת צבעיה מספקים הסוואה טובה מאוד והם משתנים לפי סוג הקרקע שבה היא חיה. כאשר מתגרים בה  היא מתרוממת ומתקמרת במתיחת רגליים (ממש כמו חתול), וכאשר מנסים לתפוס בה היא בורחת ומסתתרת מתחת לאבן או במחילה בקרקע. כאשר התוקף מצליח לתפוס בה היא משמיעה קול אזהרה ומנסה לנשוך את התוקף.
הישימונית הינה פעילת לילה אך פעילה גם בימים מעוננים בתחילת החורף ובסופו.
 
הרבייה מתרחשת באביב, הישימונית מטילה שתי ביצים במחבוא מתחת לאבן או במחילה בקרקע.
 

אחיד.חנק Caucasian Sand Boa Eryx jaculus

 


 
אורך: עד 80 ס"מ, רוב הפרטים עד 60 ס"מ.
החנק הינו נחש עבה ומגושם, בעל צוואר עבה, ראש קטן וזנב קצר בעל קצה מעוגל הנראה כקטוע. חרטומו של החנק שטוח כאיזמל והשפה העליונה חופה היטב על התחתונה. 
צבעו של החנק צהבהב או חום-בהיר, עם כתמים חומים כהים או שחרחרים בעלי צורה לא אחידה ולא בעלי סדר מסויים. לעיתים הכתמים הכהים מכסים כמעט את כל הגב וצבע הרקע הבהיר מבצבץ בשתי שורות של כתמים בהירים לאורך הגב.
החנק חי ברוב החבל הים התיכוני וצפון הנגב באדמות קלות. 
החנק פעיל בעיקר בקיץ ובאביב, ורוב פעילותו הינה תת-קרקעית. על פני הקרקע הוא נצפה בעיקר בשעות הערב, תחילת הלילה ובבוקר, ובשאר היום הוא מחופר היטב בקרקע. בסתיו הוא נצפה פעיל על פני השטח גם ביום.
החנק ניזון במכרסמים, ציפורים וזוחלים, הוא נכנס לעיתים למחילות בכדי לחפש מכרסמים. בחולות, החנק מתחפר בחול לצורך מארב, כאשר רק חרטומו ועיניו מבצבצים מהחול. כאשר טרף מתקרב מספיק אל מקום המארב, החנק שולח את ראשו עם קדמת גופו במהירות, בכוח ובדייקנות לעבר הטרף, גם אם הטרף נמצא לצידו או לאחוריו של החנק. הטרף מוצא את עצמו לכוד היטב בפיתולי גופו העבה והשרירי של החנק, החנק לוחץ על הטרף חונק אותו ומועך אותו למוות.
נקבת החנק משריצה בסוף הקיץ 5-20 ולדות שעומדים מיד ברשות עצמם.
 
מהירות הזינוק המפתיעה שהחנק מסוגל להפגין, על אף איטיותו וגופו המסורבל, זיכתה אותו בשם המדעי Jaculus שפירושו 'מזנק' או 'רומח'.
 

זעמן שחור Fire Racer Coluber jugularis

 

 

 
אורך: עד 2.4 מ' (בחו"ל נמדדו פרטים עד 3 מ').
הזעמן השחור הוא נחש לא ארסי הנחשב מועיל מאוד לחקלאות בכך שהוא אוכל עכברים ומכרסמים מזיקים אחרים. חי בשפלה ובהר מבאר-שבע וצפונה, בשדות פתוחים, מטעים, מקומות סלעיים, בתה וגריגה ולעיתים חודר גם למקומות חוליים.
הזעמן השחור הינו נחש גדול בעל צבע שחור מבריק, תחתית הלסת לבנבנה. הגחון אפור, אפור-כסוף ולעיתים נוטה לסגול או שחור. הצעירים עד גודל של כ1.2 אינם שחורים אלא צבעם אפור או חום-אפור, מנוקד בשחום עד שחור. לפעמים הניקוד על הגב נראה כקווי רוחב שבורים. הגחון לבנבן עם נטפים כהים או מפוספס לרוחבו בחום בהיר עד שחום. גלגל העין גם אצל צעירים וגם בבוגרים הוא כתום, מה שמבליט את האישון השחור.
ראשו של הזעמן אינו משולש והוא רחב רק במעט מהצוואר, העיניים גדולות בעלות אישונים עגולים והזנב הולך ודק כמו שוט.
הזעמן השחור ניזון במגוון בעלי חיים, לטאות, ציפורים קטנות ובעיקר מכרסמים כעכברים וחולדות. את טרפו הוא הורג בלחיצה אל הקרקע או אל עצם בולט בשטח. ראייתו טובה והוא מסוגל להבחין בטרפו כבר ממרחק רב, לעיתים אף מזדקר כקוברה בכדי לצפות על הסביבה. כאשר הוא מבחין בטרף הוא אינו מתגנב לעברו אלא מתחיל מיד לרדוף אחריו כשפלג גופו מורם מעט מהקרקע ועיניו נעוצות מטרה.
הרבייה נעשית בקיץ והנקבה מטילה 7-11 ביצי מוארכות במחבוא אפלולי.
פעילותו בעיקר יומית אף בימי חורף חמימים, בהם הוא יוצא להנות מעט מהשמש. לעיתים הוא נמצא 'מתחרדן' בשמש כשהוא בקהות חושים עד שניתן להתקרב וממש לגעת בו. במקומות ישוב ניתן למצוא אותו משוטט גם בלילות קיץ חמים.
הזעמן השחור יעדיף לברוח במקרה של סכנה, אך משנתפס הוא נושף ונושך בפראות. נשיכתו מכאיבה בשל שיניו הגדולות והחדות, והוא מותיר לעיתים אף פצעים מדממים.
 

זעמן אוכפים Roger's Racer Coluber rogersi

אורך: עד מטר, אורך הזנב כרבע מהאורך הכולל.
זעמן האוכפים הוא נחש ארוך ודק בעל שורה של 45-60 כתמי רוחב רחבים המשתפלים לצידי הגוף (אוכפים), חומים בהירים או חומים-אפרפרים. מתחת לשורת האוכפים, בצידי הגוף, שורה של כתמים קטנים יותר, עגלגלים או מצולעים. הרווחים שבין האוכפים בהירים מצבע הגוף וצרים באופן ניכר מהאוכפים. לקראת קצה הגוף הכתמים הולכים ודהים עד שנעלמים וצבעו של הזנב נשאר בז'